פסק-דין חלקי בתיק ת"א 686-05

התביעה התיישנה.

התביעה לוקה בשיהוי המצדיק מחיקתה.

כתב התביעה אינו מגלה עילה.

השתק.

שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

תביעה קנטרנית וטורדנית.

אלה הן העובדות הדרושות לעניין ואשר אינן שנויות במחלוקת:

"מוסכם בזאת כי עם חתימת הסכם זה כל חיוביו של שלמה (המבקש - התוספת שלי א.ב.) כלפי גידי תנורים (המשיבה - התוספת שלי א.ב.) בטלים ומבוטלים".

לטענת המשיבה לא עמדו משיבים 2 ו- 3 בתנאי הסכם הפשרה ומשכך הוגשה בקשה לביצוע שטרות נגד משיבים אלה. התנגדות שהוגשה התקבלה ובמשך מספר שנים נוהלו ההליכים בין המשיבה (היא התובעת) ובין המשיבים 2 ו- 3(הם הנתבעים).

3. ב- 25.3.10 הגישה המשיבה כתב תביעה מתוקן אליו צורף המבקש כנתבע. בכתב התביעה המתוקן טוענת המשיבה כלפי המבקש (סעיפים 19 ו- 20 לכתב התביעה המתוקן) כי היא שינתה מצבה לרעה עת חתמה על הסכם הפשרה אשר לטענתה, לא קויים ע"י משיבים 2 ו- 3 אשר נטלו על עצמם חיובים על מנת לשחרר את המבקש מהתחייבותו "תוך כדי הונאת התובעת (המבקשת) ".

וכן "הנתבעים (3 -1) ניצלו לרעה את אמון התובעת כאשר נעתרה לבקשתם להסיר את החוב מעל נתבע 3 והעברתו לנתבעים 2, שכן מטרתם האמיתית הייתה להימנע מתשלום החוב לתובעת בדרכי עורמה ומרמה וכל זאת על אף שהתובעת נעתרה לבקשתם לפריסת החוב בתשלומים נדיבים".

4. למשיבה טענת סף לדחיית הבקשה בכללותה מהטעם כי זו אינה נתמכת בתצהיר. דין טענה זו להדחות שכן בבקשה לדחייה על הסף או מחיקה על הסף, נדרש בית המשפט למתן החלטה מנימוקים משפטיים גרידא.

5. סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע כי תובענה שאינה במקרעין מתיישנת כעבור 7 שנים. תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי כתב התביעה יפרט אימתי נולדה עילת התביעה, זאת, בין היתר, על מנת לאפשר העלאת טענת התיישנות.

6. כתב התביעה אינו מפרט אימתי נולדה עילת התביעה. ואם מתייחס כתב התביעה למועד חתימת הסכם הפשרה 13.6.00, הרי שקל וחומר חלפו למעלה משבע שנים והתביעה נגד המבקש התיישנה.

7. המשיבה, בתשובתה לבקשה, מפנה לסעיף 7 לחוק ההתיישנות הקובע כי "הייתה עילת התובענה תרמית או הונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או ההונאה".

לשיטת המשיבה, בתשובתה לבקשה, החלה היא חושדת בשנת 2005 כי נפלה למעשה מרמה. משכך, חלפו חמש שנים מיום שנודע לה על מעשה ההונאה או המרמה ועל כן דין טענת ההתיישנות להדחות.